מחלות נוירולוגיות אצל מבוגרים

עם ההתקדמות בגיל, מתרחשת הזדקנות של כל רקמות הגוף בקצב משתנה בהתאם למצב הרפואי והבריאותי של כל אחד, וכן קיים הרקע התורשתי של כל אחד ואחת מאיתנו. הזדקנות הגוף מביאה איתה גם מחלות ומצבים שונים שאת חלקם אבל ניתן למנוע מלהופיע, לרפא או להאט התדרדרות מהירה מדי. בתוך מחלות הזקנה השונות, קיימות מחלות נוירולוגיות, הקשורות למערכת העצבים או למוח באופן ישיר או עקיף, וחשוב להכיר אותן על מנת לזהות את הופעתן ואף במקרים מסוימים להציל חיים. המשיכו לקרוא וגלו את המחלות השכיחות יותר.

מדובר במחלה שקשה יחסית לגלות עד שהיא כבר מגיעה לשלבים מתקדמים יותר, אז הסימנים ברורים יותר. מחלה זו פוגעת בכ-10% מאוכלוסיית המבוגרים. המחלה פוגעת ביכולות הקוגניטיביות (שכליות) של המבוגר עד כדי קושי או אי יכולת ניהול חיים עצמאיים. המחלה פרוגרסיבית, כלומר מתפתחת עם הזמן תוך הרס תאי מוח. 

זהו מצב שכיח אצל מבוגרים (פגועת בכ-20% מהם). הדיכאון אינו רק משפיע על מצב הרוח של המבוגר אלא גם יכול לפגוע במערכות שונות של הגוף עד כדי הפחתה של יכולות מערכת החיסון. כאשר מערכת החיסון חלשה, הדבר יכול להביא להתפתחות מחלות נוספות או התדרדרות של מחלות ומצבים קיימים. לקריאה נוספת על דיכאון בקרב מבוגרים לחצו כאן.  

שכחה היא בעיה נפוצה אצל מבוגרים וחשוב לאבחן זאת מוקדם ככל הניתן. הפגיעה בזיכרון יכולה להיות לטווח קצר או ארוך בחומרות שונות. הפגיעה נובעת מהזדקנות המוח, אך יכולה לנבוע גם מנטילת תרופות, אלכוהול, מחסור בויטמין B12, מחסור בחומצה פולית, בעיות באספקת דם, חמצן או סוכר, השמנת יתר וכן שקיעת חומרים שונים לתוך תאי המוח הגורמים לפגיעה בהן. חשוב לאבחן ולא לזלזל בבעיות זיכרון מאחר והן יכולות להיות סימן לבעיה רחבה יותר ואף סימן מקדים למחלת כגון דמנציה או אלצהיימר.

שבץ הוא אירוע דרמטי ומסכן חיים הקורה כתוצאה מפגיעה באספקת הדם למוח. שבץ מוחי בדרך כלל מלווה 

בסימנים מוכרים כגון צניחת שפתיים (לרוב רק בצד אחד), חולשת שרירים, קשיי דיבור ועוד. לעיתים הסימנים יהיו קשים יותר לזיהוי כמו הפרעה קוגניטיבית חדשה ופתאומית, ולכן חשוב לפנות לקבלת טיפול חירום בכל מקרה בו קיים חשד לאירוע מוחי. 

מושג זה כולל בתוכו כוונה לכל הפרעה במערכת העצבים ההיקפית. הגורם העיקרי להפרעות אלו הוא מחלת הסוכרת, וישנם גם גורמים תורשתיים. הפרעות אלו, גורמות בתחילה לקושי בפעילות כפות הידיים וכפות הרגליים מה שיכול להגיע אף עד שיתוק, ובהמשך גם מערכות פנימיות בגוף, קצב הלב, מערכת ההזעה וכדומה, עלולות להיפגע.

מחלת הפרקינסון היא מחלה כרונית ופרוגרסיבית אשר פוגעת בתאים במוח המייצרים את הדופמין, שהוא החומר המשמש להעברת מסרים בגוף, מה שבעצם גורם להשפעה על היכולות הפיזיות של החולה. סימן ההיכר המוכר ביותר של המחלה הוא רעד בלתי נשלט בידיים וגם קיפאון הליכה, קשיון שרירים ופנים קפואות. המחלה ניתנת לטיפול בעיקר תרופתי, אך הטיפול מקל על התסמינים ולא מרפא את המחלה. לקריאה נוספת על מחלת הפרקינסון לחצו כאן.

מחלה כרונית פרוגרסיבית הפוגעת בתאי עצב בכך שהיא גורמת להפחתה בחומר מיאלין שהוא החומר המבודד את סיבי העצבים, מה שמאפשר העברה חלקה של הזרמים בין תאי העצב השונים, ובעיקר באלו האחראים לתנועה. הפגיעה המורגשת היא ביכולות התפקודיות של הגוף ברמה היום-יומית. למחלה זו אין טיפול אלא תרופות להקלת סימפטומים. 

זוהי מחלה הפוגעת בעיקר בתאי העצב המוטוריים הנמצאים בחוט השדרה ובמוח. תאי עצב אלו, האחראים על הפעלת כל השרירים בגוף, נפגעים בכך שהם אינם מקבלים את המסרים הגורמים להם לפעול, ועם הזמן הם פשוט מתנוונים מחוסר התנועה. הפרעות עיקריות המופיעות הן חולשה בשרירים, בעיות בדיבור ובבליעה, הפרעות נשימה. הטיפול המוצע לחולים במחלה בעיקר נועד לשפר את איכות חייהם, ועדיין לא ניתן למנוע את המחלה.

 

נשאלת השאלה האם ניתן למנוע את הופעתן של מחלות נוירולוגיות אצל מבוגרים. לרוב כן, או לכל הפחות ניתן להאט את הופעתן ואת התקדמותן. הרי לא ניתן לעצור לגמרי את ההזדקנות - זהו תהליך טבעי. אך בהחלט אפשר לשמור על אורח חיים בריא, פעיל, הימנעות מעישון, אלכוהול, לאכול בריא יותר, להקפיד על פעילות גופנית ושכלית, להימנע מהתבודדות וכדומה. כל אלה יכולים לסייע רבות במניעה והאטה כך שתוכלו ליהנות שנים רבות יותר מחיים פעילים ומעניינים.

סביבת מגורים בבית דיור מוגן יכולה לסייע גם רבות מאחר והיא מציעה סביבה אקטיבית ומלאת עניין, סביבה תומכת שבכל יום יש מה לעשות ועם מי להיפגש ולהשתתף בפעילויות שונות. הכל וכולם נמצאים מעבר לדלת הדירה הפרטית שלכם בדיור המוגן, שם תוכלו להישאר צעירים בגופכם ובראשכם הרבה יותר שנים.