אמנם דיכאון אינה תופעה בלעדית לגיל השלישי אך מובן ומוכח כי הזדקנות מעלה את סיכויי ההתפתחות של הדיכאון. הסיבות לכך הן רבות וכוללות למשל, בדידות, התמודדות עם מחלות כרוניות, התמודדות עם מחלות קשות אשר משפיעות על אורך החיים, פרישה לגמלאות ועוד.
דיכאון וחרדה אצל קשישים
המעבר לגיל השלישי מלווה בלחצים נפשיים רבים היכולים אם לא יודעים לזהותם ולהתמודד אתם, לגרום לחרדות ואף דיכאון.
חרדה בגיל השלישי הנה בעיה יחסית נפוצה ונובעת מסיבות כגון דאגה פיננסית, מחלות ודאגה מהמוות המתקרב. עם העלייה בגיל, יותר ויותר אנשים בסביבתם של בני גיל הזהב הולכים לעולמם. הדבר ממחיש את מוות והופך אותה לחלק של שגרת חייהם. אבדן שליטה בחייהם ותלותיות גם יכולים לגרום לחרדה מוגברת אצל בני גיל השלישי.
ירידה בפעילות עקב הזדקנות או מחלה גם הם גורם ידוע לחרדות ודיכאון. האדם מאבד את יכולותיו, את עצמאותו, הוא פחות מסוגל לצאת מהבית, לנהל חיים חברתיים. ריבוי התרופות עם תופעות הלוואי שלהן יחד עם תזונה לקויה (לא בריאה) גם הם יכולים להיות מקור להתפתחות חרדות ודיכאון. עם ההזדקנות גם הזיכרון של האדם נפגם, דבר העלול להביא לחרדות ודיכאון.
כמו כן, פרישה לגמלאות מלווה בחרדות באם האדם לא התכונן לכך מבחינה נפשית, פתאום ברשותו עומדות כל שעות היום מבלי שיודע איך למלא את הזמן, דבר המוביל לחרדות ודיכאון, תחושת ערך עצמי ירוד וכו'. כמו כן, הוא מרגיש לא יעיל יותר ולפעמים גם לא מוערך אחרי שנים רבות בהן עבד, קיבל שכר, הערכות על עבודתו וכדומה.
תופעות החרדה ודיכאון מסוכנות לבריאות ולכן חשוב לאבחן ולטפל בהם מוקדם ככל הניתן.
דיכאון בקשישים אבחון
הדיכאון אינו קל לאבחון אך יכול לכלול את הסימנים הבאים (חשוב להבין כי הסימנים גם יכולים להופיע כתוצאה ממחלות אחרות, ולכן חשוב עם כל הופעת סימנים להתייעץ עם רופא):
- קשיי נשימה
- דפיקות לב
- כאבי ראש
- מתח בשרירים
- כאבים בגוף
- הפרעות בעיכול
- נדודי שינה
- חוסר תאבון
- עצבנות
- תחושה של חוסר תקווה
- תחושה של חוסר אונים
- פסימיות
- תחושת אשמה
- תחושת חוסר ערך
- איבוד עניין בפעילויות ותחביבים
- עייפות
- קושי להתרכז
- קושי לזכור פרטים
- שינה מרובה
- אכילה מוגברת
- מחשבות ואבדניות
- תיקים לא רצוניים
- עישון ושתייה חריפה רבים מהרגיל כ"אמצעי" להפגת חרדה
במידה והרופא יאבחן כי הסימנים אינם קשורים לבעיה רפואית אחרת ויחשוד כי מדובר בדיכאון או חרדה, הוא לרוב ימליץ על טיפול תרופתי ועל פניה לטיפול בבריאות הנפש.
דיכאון בקשישים – טיפול תרופתי בטוח
טיפול תרופתי בדיכאון הנו טיפול הדרגתי, כלאמור השיפור יחול רק לאחר תקופה של נטילת התרופות ובהדרגה.
טיפול תרופתי לדיכאון חייב להיות בהנחיית רופא, פסיכולוג או גריאטר, לאחר שיקול מעמיק של מצבו של החולה, התרופות שהוא נוטל, תוך מעקב אחר התפתחות הטיפול ותופעות לוואי. אין לטפל וליטול כדורים נגד דיכאון או חרדה ללא התייעצות עם רופא.
כדורים נגד דיכאון למבוגרים
קיימות שתי קבוצות עיקריות של תרופות לדיכאון ובחירתן על ידי הרופא תתבצע בשיקול של מצבו הגופני ובריאותי של הקשיש, התרופות שהנו נוטל והתופעות הלוואי הקשורות לתרופות.
2 הקבוצות הן:
- מעכבים בררניים של קליטה מחדש סרוטונין בסינפסות – נפוץ ביותר לטיפול בגיל השלישי
- מעכבים משולבים של קליטה מחדש והעלת רמת סרוטונין ונור-אדרנלין בסינפסות
דיכאון בגיל השלישי טיפול פסיכולוגי
בנוסף (לעתים במקום) לטיפול תרופתי לדיכאון בדרגה קלה עד בינונית, ינתן גם טיפול פסיכולוגי, פסיכותרפיה, בדמות טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים אשר מסיעים עם התמודדות עם הדיכאון וטיפולים פסיכודינמיים קלסיים ואף שילוב בין שתי הטיפולים.
חשוב לזכור כי דיכאון הנה מחלה של ממש שללא טיפול הולם עלולה להביא לתופעות מסוכנות הן נפשית והן בריאותית, לכן אם קיים חשד אפילו קליל של הופעת דיכאון וחרדה, חשוב לפנות לקבלת סיוע רפואי בהקדם האפשרי.
כיצד מגורים בבית דיור מוגן יכולים למנוע דיכאון אצל קשישים
דיור מוגן מספק סביבה עצמאית מצד אחד עבור הקשיש עם דירה פרטית (בניגוד לבית אבות בו מתחלקים עם קשישים נוספים בחדר אחד) ואפשרות לנהל חיים רגילים לחלוטין, ומצד שני דיור מוגן מספק את כל השירותים הנחוצים, הן רפואיים ובעיקר חברתיים. הימצאות קהל דומה במתחם אחד, מספק לקשישים אפשרויות רחבות ליצירת קשרים חברתיים חדשים ופוריים. בנוסף, פעילויות גופניות והרצאות מגוונות בדיור מוגן, יחד עם סביבה עשירה חברתית תורמים כולם יחד להפחתת הסיכון להתפתחות דיכאון וחרדה אצל קשישים.
