מחלות עיניים בגיל מבוגר

 

עם העלייה בגיל ומעבר לגיל 40, העיניים שלנו, כמו שאר האיברים בגוף מזדקנים, דבר שעשוי להוביל להופעת הפרעות בראייה, קושי בקריאה וגם מחלות עיניים שונות. בחלק מהמקרים מספיק יהיה להחליף או להתחיל להרכיב משקפי קריאה ובמקרים אחרים, ידרשו טיפולים יותר מורכבים. במאמר זה נסקור את ארבע מחלות העיניים הנפוצות ביותר בגיל מבוגר. גם אם אין לכם בעיות כלשהן בעיניים, כדאי לכם להכיר אותן ואת הסימנים המוקדמים שלהן כך שתוכלו לדעת לפעול במידה ובהמשך תרגישו בשינויי בראייה שלכם. חשוב כאן להדגיש כי בגיל מבוגר כדאי לבצע בדיקת עיניים תקופתית אצל רופא עיניים על מנת לוודא שבמידה ומתחילה להתפתח מחלת עיניים, הרופא יוכל לגלות אותה בעוד מועד. כמובן בכל מקרה של שינוי פתאומי בראייה, ובמיוחד תופעות של הבזקים ועצמים צפים שלא היו קודם, חשוב להתייעץ בהקדם עם הרופא.

גלאוקומה, או בשמה העברי, ברקית, מאחדת קבוצה של מחלות עיניים הפוגעות בעצב הראייה ועשויות להוביל לעיוורון חלקי או מלא בעין. אחת הסיבות לגלאוקומה נובעת מלחץ תוך עיני מוגבר אך היא יכולה גם להופיע כאשר הלחץ בעין נורמלי. לרוב המחלה פוגעת בשתי העיניים אבל במקרים מסוימים היא יכולה להופיע גם בעין אחת בלבד. חשוב להבין כי מדובר במחלה פרוגרסיבית, כלומר מחלה שמתפתחת ומחמירה עם הזמן לכן חשוב לאתר אותה מוקדם ככל הניתן (לרוב, בהתחלה, היא לא תלווה בסימנים כלשהם או הפרעות בראייה). אם המחלה לא תטופל, היא בסופו של דבר תביא למצב של עיוורון בלתי הפיך.

במידה והמחלה נתגלתה בתחילתה, ניתן בהחלט לטפל בה ולהאט את התפתחותה. אם מישהו במשפחה שלכם סובל מגלאוקומה, קיימת סבירות גבוהה יותר שגם אתם תסבלו ממנה. כמו כן ככל שעולים בגיל כך הסבירות לחלות במחלה עולה גם.

עם התפתחות המחלה בדרך כלל יפגע ראשון שדה הראייה ההיקפי, ולכן חשוב להקפיד ולבקש להיבדק החל מגיל 40 אצל רופא עיניים. הרופא יכול להיעזר במספר סוגים של בדיקות, חדות ראייה, בדיקת העין עם הרחבת אישון, בדיקת שדה ראייה, צילום ראש עצב הראייה, הדמייה לעצבי הראייה (OCT) ואף MRI ו-CT.

הטיפול במחלה מתרכז בעיקר בהפחתת הלחץ התוך עיני (גם אם המחלה אינה מלווה בלחץ מוגבר) שהוכח כמועיל בהאטה ואפילו הפסקה של המחלה. 

הרטינה, או בשמה העברי הרשתית, היא רקמה הממוקמת בקרקעית העין (החלק האחורי) והיא אחראית לקליטת האור ושליחת אותות דרך עצב הראייה אל המוח. מחלת רטיניטיס פיגמנטוזה מאופיינת בפגיעה בתאים של הרשתית. סימנים של המחלה יכולים לכלול קושי בראיה בלילה או חושך, אובדן שדה ראייה היקפי עד מצב של ראייה כמו בתוך מנהרה או צינור (חשוך בהיקף ואור במרכז). ללא טיפול המחלה יכולה להמשיך להתקדם ולהגיע למצב של פגיעה בראייה המרכזית ואפילו עיוורון. מחלה זו היא בעלת רקע תורשתי וניתן כבר לגלות אותה בגיל צעיר. לא קיים טיפול של ממש למחלה עצמה אלא טיפול תומך לשיפור איכות החיים עם המחלה, בתוספי ויטמינים (A), הימנעות מויטמין E, עדשות ראייה המסננות את רוב הקרינה מהשמש ועוד. בנוסף, במקרים מתקדמים של המחלה, חלק מהחולים חווים שיפור בראייה לאחר ניתוח קטרקט. קיימים עוד טיפולים שנמצאים בשלבי מחקר שאולי יביאו לפתרון מועיל יותר בעתיד.

מחלה זו פוגעת בחדות הראייה אבל לא מובילה לעיוורון. המחלה גורמת לתמותה של תאים ברשתית, ובמיוחד במרכזה (באזור הקרוי מקולה) האחראי לחדות הראייה. לכן יכול להיווצר קושי בקריאה, בנהיגה ועוד. שכיחות המחלה עולה עם הגיל וגם עם קיום קשר גנטי (קרובי משפחה שחולים במחלה). הטיפול במחלה יכול לכלול נטילת ויטמינים שהוכיחו כי הם מעכבים אותה והזרקת חומרים בתוך העין, המונעים צמיחה של כלי דם לא בריאים. ככל שמתחילים לטפל במחלה מוקדם יותר (במיוחד עם הזריקות) כך הסיכוי להאט ואף לעצור את המחלה גדל וכן יש סיכוי לשיפור חדות הראייה.

זוהי מחלה של הרשתית הנובעת מסיבוך של מחלת הסוכרת הגורמת בין השאר לשינוי בהרכב הנוזלים בעדשת העין ובכך לטשטוש הראייה. טיפול באיזון רמת הסוכרים בדם תשפר את המחלה עד לחזרה של ראייה מלאה. במקרים של ערכי סוכר גבוהים בדם לאורך זמן (שאינם מאוזנים), יכול להיווצר נזק לכלי הדם ברשתית עד כדי דימום וחסימה. בעקבות זאת, הגוף מייצר כלי דם חדשים אך חלשים יותר שגם הם מדממים ויכולים לגרום לנזקים חמורים יותר ברשתית עד למצב של עיוורון. לכן חשוב עבור כל חולי הסוכרת להיבדק אצל רופא עיניים באופן סדיר כדי לוודא שהמחלה לא מתפתחת ולהתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר במידה והיא קיימת.

זכרו להיבדק אחת לשנה אצל רופא עיניים גם אם אתם לא חשים כל סימנים, חלק מהמחלות לא מלוות בסימנים מקדימים ויהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי, לטפל בהן מאוחר יותר.