מבוגרים הופכים למה שהם חושבים

לכולנו יש אמונות לגבי המשמעות של להיות מבוגר ובא בימים, רבות מהן לא מודעות וראשיתן עוד בילדותנו. פסיכולוגים קוראים לזה "סטראוטיפים על זקנה”. מסתבר, שלסטריאוטיפים אלה יכולה להיות השפעה משמעותית על בריאותם של בני גיל הזהב.
יותר ויותר מחקרים מראים כי כאשר הסטראוטיפים על זקנה הם שליליים – כלומר, כשמבוגרים משוכנעים שלהיות אדם מבוגר משמעותו להפוך לחסר תועלת, חסר אונים או חסר ערך – הם נוטים פחות לפנות לטיפול רפואי ומתים מוקדם יותר. הם גם נוטים יותר לסבול מאובדן זיכרון ומתפקוד גופני ירוד.

כאשר הסטראוטיפים הם חיוביים – כלומר, כשאנשים מבוגרים מתייחסים לגיל המבוגר כאל תקופה שמאופיינת בחוכמה, בהגשמה עצמית ובסיפוק – התוצאות הן בכיוון הפוך, בכיוון של רמת תפקוד גבוהה יותר.
הדוח האחרון שפורסם ב-The Journal of the American Medical Association, מראה שקיימת סבירות בשיעור של 44% שמבוגרים בעלי נטייה חיובית, יתאוששו באופן מלא מהתקף שגורם למגבלה או לנכות כלשהי.

לאנשים שמטפלים ונמצאים באינטראקציה עם מבוגרים (כמו למשל צוות העובדים בדיור המוגן בית גיל פז), המסר הוא ברור: הגישה שלכם נחשבת, כי יש לה פוטנציאל להפעיל או לשנות סטראוטיפים עמוקים ביחס לזקנה.
החוקרת, שפעלה יותר מכל אחד אחר, לקדם את ההבנה שלנו ביחס לסטראוטיפים אלה היא ד”ר Becca Levy, פרופ’ שותף לאפידמיולוגיה ולפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 היא החלה בסדרה של ניסויי מעבדה עם אנשים מבוגרים. הרעיון היה לחשוף אותם באופן לא מודע לסטראוטיפים שליליים או חיובים, על ידי הקרנת מילים שקשורות להזדקנות על מסך המחשב, במהירות רבה מכדי שיוכלו לעבד אותן באופן מודע. לאחר מכן התבקשו מבוגרים אלה לבצע משימות.

לנבדקים שנחשפו למילים שליליות כגון: "רעוע”, היה כתב יד מרושל יותר, הליכה אטית יותר, רמה גבוהה יותר של מתח בכלי הלב והדם ונכונות רבה יותר לדחות התערבות רפואית היפותטית שתוכל להאריך את חייהם. הביצועים של הנבדקים שנחשפו למילים חיוביות כמו "חוכמה”, היו הרבה יותר טובים.

הניסויים היו מעורבים בגירויים חיצונים, אבל ד”ר לוי הייתה מעוניינת בחוויה הסובייקטיבית של אנשים בגיל מבוגר. לכן, היא השתמשה במסד נתונים של מבוגרים מעל גיל 50 באוקספורד אוהיו, שהיו במעקב במשך 23 שנים, משנת 1975 ועד 1998.

רבים מהם מילאו בתחילת המחקר שאלונים שנועדו להפיק סטראוטיפים על הזדקנות. זאת באמצעות בקשה לענות "כן” או "לא” לסדרה של הצהרות כמו: "דברים ימשיכו להידרדר ככל שאזדקן” או "ככל שאתה מזדקן, אתה הופך יותר לחסר תועלת”.

כאשר ד”ר לוי בחנה את 660 המשתתפים, היא גילתה שאלו עם סטראוטיפיים חיוביים על הזדקנות חיו 7.5 שנים יותר מאלה עם הסטראוטיפים השליליים. המחקר התפרסם בשנת 2002 ב-The Journal of Personal and Social Psychology.
ובכן, ד”ר לוי משערת שלאנשים עם סטראוטיפים חיוביים ביחס להזדקנות, יש רצון חזק יותר לחיות, וזה אולי משפיע על היכולת שלהם להסתגל לקשיים של הגיל המבוגר. לעומת זאת, אנשים עם סטראוטיפים שליליים נוטים יותר ללקות בבעיות ובלחץ בכלי הדם והלב שישפיעו על התדרדרות הבריאות שלהם.

במחקר אחר שנעזר במערך נתונים זה, מצאה ד”ר לוי סבירות גבוהה יותר שלאנשים עם סטראוטיפים חיוביים על זקנה תהיה רמת תפקוד גופני גבוהה יותר לאורך זמן, הם יצרכו תזונה מאוזנת, יעסקו בפעילות גופנית, יגבילו את צריכת האלכוהול, יפסיקו לעשן ויעברו בדיקות גופניות סדירות. מהימנות התוצאות נבחנה מול גורמים אחרים כמו מחלות, מגדר, גזע ומצב סוציו אקונומי.

ההשערה של ד”ר לוי היא שסטראוטיפים חיוביים על זקנה, קשורים לתחושה חזקה יותר של שליטה שמשפרת את תחושת היכולת העצמית של המבוגר – היכולת שלו להישאר הקפטן של הספינה שלו.

הממצאים החדשים לגבי השפעת סטראוטיפים על זקנה על התאוששות של מבוגרים ממוגבלויות ונכויות, היא הרחבה של מחקר זה. במקרה זו, עקבו ד”ר לוי ועמיתיה אחרי 598 מבוגרים בני 70 ומעלה בניו הייבן קונטיקט, בשנים 2008-1998. נכות הוגדרה כנזקקות לעזרה בפעילויות הבסיסיות של החיים היומיומיים שנגרמה על ידי מחלה או פציעה.

שוב, התגלתה סבירות גבוהה לגבי יכולת ההתאוששות של מבוגרים שהסטראוטיפים שלהם על הזדקנות היו חיוביים.

אנשים מבוגרים בחברת בני גילם בדיור מוגן/בית אבות יכול ליצור אווירה וסטראוטיפים חיובים לגבי ההזדקנות.