מחקר שנערך בארצות הברית ופורסם בשנת 2003 ב-Journal of Gerontology: Social Sciences, בחן את השפעות ההתנדבות על רווחתם של המבוגרים.
לפי המחקר, אנשים מבוגרים שמתנדבים ועוסקים שעות רבות יותר בהתנדבות, מדווחים על רמה גבוהה יותר של רווחה. השפעה חיובית זו לא מושפעת מסטטוס חברתי, גזע או מגדר. גם אין שום השפעה למספר הארגונים שבהם התנדבו המבוגרים, לסוג הארגון שבו התנדבו, או לתפישת התועלת שיש להתנדבות שלהם למען אחרים.
ההתנדבות בחברה בארצות הברית חיה ונושמת. בשנת 1996 47% מאנשים בגילאי 64-55, 43% בגילאי 74-65 ו-37% מעל גיל 75 – התנדבו לתפקידים שונים. בשנת 1999 תועדה עלייה בהתנדבות בקרב בני גיל 75 ומעלה, שהגיעה ל-43%. החוקרים טוענים שסביר להניח שמגמה זו תימשך ויותר ויותר מבוגרים ייקחו חלק בפעולות התנדבות. בנוסף, סביר להניח שעם העלייה במספר האנשים המבוגרים, הביקוש למתנדבים ילך ויגבר בגלל מחסור בתקציבים לתוכניות ציבוריות וחברתיות ובגלל שנשים בגיל העמידה, המתנדבות המסורתיות, יהיו יותר ויותר חלק מכוח העבודה בשכר.
ככל שהחברה מפתחת הזדמנויות להתנדבות ומדיניות חברתית שמשפיעה על ההתנדבות, הופך הידע על ההשפעה של ההתנדבות על אנשים מבוגרים, לחשוב. החוקרים טוענים כי צריך לעצב את תפקידי ההתנדבות על בסיס של ידע, כדי להבין מה ישפר את הרווחה של האוכלוסייה המבוגרת ומה ישפר את החברה.
חשוב שגם צוותי
דיור מוגן, כדוגמת בית גיל פז, יהיו מודעים לחשיבות הפעילות ההתנדבותית לרווחת האדם המבוגר, וינסו לעודד את הדיירים שלהם בכיוון זה.
המחקר הנוכחי ביקש לקדם את הידע על השפעות ההתנדבות על רווחתם של אנשים מבוגרים, במיוחד את ההשפעות על רמת המעורבות בהתנדבות, את ההשפעות הממתנות של גורמים דמוגרפיים וחברתיים, ואת ההשפעות של אופי הניסיון ההתנדבותי.
לפי המחקר, הקישורים הסיבתיים בין התנדבות ושיפור הבריאות כתוצאה מכך, נידונו בעבר בדיונים נרחבים. רעיונות רבים שהועלו לאורך השנים עסקו ביתרונות שנובעים מתחושות מוגברות של הערכה עצמית ושל תחושת תועלת.
בדיקת כל נושא ההשתלבות החברתית הלא פורמאלית (מדידה של מגעים עם בני משפחה וחברים), הוסיפה ראיות מעבודת מחקר קודמת שמצביעות על כך שלהתנדבות יש השפעה מעבר להרחבת מספר החברים. תפקיד ההתנדבות עשוי להוסיף עוצמה, יוקרה ומשאבים, ולהגביר את תחושת הזהות העצמית.
עבודת מחקר זו תורמת לבסיס הידע שמצביע על כיוונים לפיתוח פרויקטים חברתיים ועל מדיניות שיוכלו למקסם את המעורבות של מבוגרים בתפקידים התנדבותיים.
ממצאי המחקר תומכים בנקודת המבט שההתנדבות חשובה בהקשר הרחב יותר של הזדקנות איכותית וטובה יותר.
ממצאי המחקר מראים שאין צורך למקד מאמצים בכיוון מסוים, כי נמצא שאין הבדל ביתרונות ההתנדבות על סמך המאפיינים האישיים של המתנדב. לכן, מחקר עתידי צריך להתייחס לאופיים של המוסדות החברתיים שימקסמו את מספר המבוגרים בתפקידים אלה ואת הרווחים שהם יוכלו לצבור.