בעבר הלא רחוק, בשנותיה הראשונות של המדינה, הרכב האוכלוסייה כלל ברובו מהגרים צעירים והמדינה לא כל כך נתנה את דעתה לשאלה: "מה יקרה לאזרחים אלה בעת זקנה?” יתרה מזאת, המצב הכלכלי הדחוק של מרבית האוכלוסייה הכתיב את אורח החיים לא רק של הצעירים אלא גם של המבוגרים, וכאשר קשישים לא היו מסוגלים לנהל חיי יומיום עצמאיים, המוצא היחיד שנותר להם היה לעבור להתגורר בבית אבות.
הקמתן של מסגרות דיור מוגן היא תוצאה של רווחה כלכלית מצד אחד ושל גידול משמעותי בתוחלת החיים מצד שני. היום ברור לחלוטין, והמציאות הוכיחה זאת, שהשילוב של תוחלת חיים ארוכה ויכולת כלכלית משופרת יצרו מצב שבו צריך לתת מענה הולם לבני גיל הזהב שלא רוצים להתגורר בבית אבות. כך הלכה ונוצרה במהלך השנים מסגרת של דיור מוגן שנותנת מענה לצרכי קשישים עצמאיים.
הגדרת מצבי תפקוד אצל קשישים
לפני שניגע במסגרות המגורים השונות נגדיר בקצרה את מצבי התפקוד השונים של הקשישים:
קשישים עצמאיים
הם אותם קשישים שמסוגלים לחיות באופן עצמאי ואינם זקוקים לכל תמיכה.
קשישים סיעודיים
הם קשישים שאינם מסוגלים לבצע פעולות יומיומיות פשוטות שאדם בריא מבצעם באופן סדיר והם זקוקים לעזרה ולתמיכה צמודה. בדרך כלל הם מרותקים למיטתם או מתנייעים בכיסאות גלגלים.
קשישים סיעודיים במצב בריאותי מורכב
הגדרה זו בדרך כלל מתייחסת לקשישים שזקוקים להשגחה בריאותית צמודה ולטיפולים בריאותיים מורכבים. לדוגמה, קשישים חולי סרטן וקשישים שסובלים מפצעי לחץ כתוצאה משהות ממושכת במיטה ונזקקים להנשמה קבועה.
קשישים תשושים
הם קשישים שדעתם צלולה אולם בתיפקודם היומיומי הם זקוקים לעזרה קלה על מנת לבצע פעולות יומיומיות שונות כגון קניות מצרכים, נקיון הבית וכדומה.
קשישים תשושי נפש
אלה קשישים שבריאותם הנפשית נפגעה ממחלות שונות כגון אלצהיימר.
מסגרות דיור למבוגרים
ובאשר למסגרות הדיור: ובכן, מסגרת מגורים בבית אבות מיועדת גם לקשישים עצמאיים וגם לקשישים תשושים. במסגרת זו הם זוכים הן ל
טיפול רפואי צמוד בכל שעות היממה והן לחיי חברה יחד עם בני גילם. ההבדל המהותי בין בית אבות לבין דיור מוגן הוא היקף השירותים החברתיים והתרבותיים, והיקף השירותים הרפואיים שניתנים לדיירים, כי מסגרת דיור מוגן מיועדת לרוב לדיירים שהם עצמאיים.
כיוון שמסגרת המגורים של דיור מוגן מיועדת בעיקר לקשישים עצמאיים שמסוגלים לנהל בכוחות עצמם חיים מלאים וחיוניים, במסגרת זו הקשישים גרים ביחידות מגורים פרטיות כאשר הם מנהלים את חייהם ללא התערבות מצד כל גורם אחר. הכל לפי ראות עיניהם ועל פי יכולתם הפיננסית. ניתן למצוא את הדיירים מתעמלים במכוני כושר, שוחים בבריכות שחיה, ופעילים בחוגי העשרה ובפעילות חברתית ותרבותית ענפה.
אצלנו בבית
גיל פז הורחבה מסגרת המגורים והיא מאפשר גם לדיירים שהפכו תשושים להמשיך ולהתגורר בבית, וזאת במחלקה סיעודית פרטית ברישיון משרד הבריאות.
