דיור מוגן סיעודי

תוחלת החיים בעולם המערבי, וגם בישראל, הולכת וגדלה. מציאות זו משפיעה כמובן על האחוז הגבוה של מבוגרים באוכלוסייה הכללית. רבים מהמבוגרים עצמאיים ומתפקדים כהלכה, אך חלקם נזקקים לטיפול סיעודי והם תלויים באחרים.

קשישים סיעודיים אלה מתקשים לבצע פעילות יום יומית פשוטה ובסיסית כגון רחצה, החלפת בגדים, בישול וסידורים שונים. ישנם קשישים סיעודיים שמרותקים למיטה וזקוקים לטיפול סיעודי צמוד בכל שעות היממה, ויש כאלה שזקוקים לטיפול סיעודי רק מספר שעות ביממה.

המסגרת התומכת של דיור מוגן היא פתרון נאות הן לאותם זוגות מבוגרים שמבקשים להמשיך בחייהם העצמאיים במסגרת שמעניקה שירותים קהילתיים, חברתיים ותרבותיים; והן לאותם מבוגרים שהחיים בבדידות קשה להם, והם מבקשים לשפר את איכות חייהם. אך מה באשר למבוגרים הסיעודיים?
החיים בדיור מוגן מספקים שני צרכים אנושיים עיקריים: האחד, מסגרת חברתית קהילתית תומכת של בני אותו גיל; והשני, תמיכה רפואית מלאה בעת הצורך. אמנם, עד לאחרונה נחשב הדיור המוגן לבית שמיועד לבני הגיל השלישי שמתפקדים באופן עצמאי ושואפים למגורים אקסקלוסיביים עם נוחיות מרבית, חיי חברה מגוונים וצוות רפואי שיעמוד לרשותם בכל עת. אולם לאחרונה התפתחה מגמה של דיור מוגן סיעודי שמעניק טיפול סיעודי לדיירי הדיור המוגן, שמצב בריאותם התדרדר והם מבקשים להמשיך ולהתגורר בבית המוגן ולקבל את כל השירותים הרפואיים שהם זקוקים להם.

דיור מוגן סיעודי מתאפשר באותם בתים שהתארגנו לכך ומספקים היום שירותים איכותיים באמצעות צוותים רפואיים שעומדים לרשות הדיירים הסיעודיים לאורך כל השנה ובכל שעות היממה. דיור מוגן סיעודי מציע מטריה רחבה של שירותים ותחושה ש”יש על מי לסמוך” בעת משבר. העובדה שדייר יודע מראש שאם, חלילה וחס, יהפוך לסיעודי הוא יוכל להישאר באותו מקום ועם אותה אוכלוסיה של חברים – מעניקה תחושה של ביטחון ושקט נפשי.
קבלת הטיפול בדיור המוגן על ידי הצוות הרפואי המקומי מסייעת גם בהסרת הדאגה מהדייר ומבני משפחתו, שפטורים מכל הבירוקרטיה ומההתעסקות שכרוכה בהעסקת מטפל זר, כולל ניהול משא ומתן עם חברות הסיעוד, שהייתה מנת חלקם אם הקשיש הסיעודי היה מתגורר בביתו הפרטי. מתוך הכרה בצורך הזה, בית גיל פז מפעיל מחלקה סיעודית פרטית ברישיון משרד הבריאות. מחלקה זו ממוקמת באגף נפרד ומבטיחה רמת טיפול גבוהה. יתר על כן, בית גיל פז ייחודי בכך שבעת הצורך הוא מאפשר למטפל פרטי לבוא ולהתגורר עם הדייר בחדרו.
חוק הסיעוד קובע, בין היתר, שקשישים סיעודיים זכאים למטפל סיעודי צמוד. זאת בתנאי שהם עדיין מתגוררים בביתם. אם הקשיש מתגורר במסגרת סיעודית, כגון בית אבות סיעודי, הוא אינו זכאי לטיפול סיעודי; אבל אם המבוגר הסיעודי מתגורר בדיור מוגן, הוא זכאי לקבל הטבה זו.

דיור מוגן אינו מוגדר בחוק כמוסד סיעודי (ולראיה מרבית הדיירים בדיור מוגן הם מבוגרים עצמאיים שמנהלים את שיגרת חייהם ללא כל עזרה), לכן, קשיש סיעודי שמתגורר בדיור מוגן זכאי למטפלת סיעודית כאילו הוא מתגורר בביתו.

חשוב לבדוק על סיעוד כבר בשלב הבירורים והבדיקה ולפני החתימה על ההסכם והמעבר לדיור מוגן, ולברר אם הנהלת הדיור המוגן תעניק שירותים סיעודיים במקרה הצורך.