דיור מוגן לניצולי שואה

בכל שנה, יש מבוגרים רבים, וביניהם גם לא מעט ניצולי שואה, שבוחרים לבלות את שנות הפרישה שלהם בדיור מוגן או בבית אבות, שבו יוכלו ליהנות מחיים בקרב קהילה של אנשים בני גילם. לאחר שנים רבות של ריצה במרוץ החיים בניסיון להדביק את קצב החיים המהיר והאינטנסיבי, מרגיש היום אחד מתוך עשרה גמלאים, את הצורך לצאת מהבית הריק מילדים, להתרחק מהסביבה המוכרת ולמצוא משמעות חדשה לחיים יחד עם שלוות נפש, בבית מוגן.
בתי דיור מוגן נותנים לדיירים הזדמנות ליהנות מאורח חיים שליו ומעניין ולהמשיך להיות חלק מקהילה פעילה וחיונית של אנשים. במסגרת זו הדיירים נהנים משירותי בריאות ושירותי אחזקה, ניקיון, כביסה, אוכל – שמוענקים 24 שעות ביממה.

בדיור מוגן אנשים יכולים פשוט להשאיר את הדאגות מאחור, ולעבור להתגורר באחד הבתים האלה, על מנת ליהנות משנות הזהב שלהם באופן חסר דאגות. אחד היתרונות הגדולים ביותר של בתים אלה, הוא שכל הדיירים שנמצאים בו הם בשלב דומה בחיים, ואנשים תמיד יכולים למצוא אוזן קשבת ונשמה מבינה של ידיד חדש.
קשישים שהם ניצולי שואה צריכים להתמודד לא רק עם הקשיים המאפיינים את בני הגיל השלישי (היחלשות פיזית ולפעמים גם מנטאלית, התמודדות עם שגרה לאחר היציאה לפנסיה, אובדן חברים או בני זוג, ועוד), אלא גם עם מחלות, טראומות רגשיות וזיכרונות שנובעות מחוויות השואה.

בשל מצב זה, הכירה מדינת ישראל בקשיים ייחודיים אלה והיא מקנה לניצולי השואה הטבות שונות באמצעות החוק. ההטבות כוללות גם אפשרות ליצירת קשר פרטני של ניצול השואה עם העובד הסוציאלי שיסייע לו למצות את הזכויות שלו ולטפל בבעיות הייחודיות לו.

באופן כללי, דיור מוגן הוא אידיאלי עבור אלה שכבר מתקשים לשאת בעול המשימות הבסיסיות כמו בישול, ניקיון, קניות. והדיור המוגן מאפשר להם לחיות בלי דאגות.
אמנם, לא קל למשפחות וליחידים לקבל את ההחלטה לעבור לדיור מוגן. אבל לפעמים, כדי לחיות באמת במקום מוגן ובטוח, להימלט מהבדידות שעלולה חס וחלילה להוביל לדיכאון, ולמצוא טעם לקום בבוקר – עדיף להתגורר בדיור מוגן.

בבית גיל פז לדוגמה, הדיירים מתעוררים מדי בוקר לשיעורי התעמלות, לחוגי אומנות וכדומה. בנוסף, הם מבלים זה עם זה ובכך מצליחים למנוע את סכנת מחלת הדיכאון שאורבת לאנשים המבוגרים. על אחת כמה וכמה כשמדובר בניצולי שואה שכבר עברו בצעירותם חוויות של אובדן, סבל וכאב ולעת זקנה, מגיע להם ליהנות מחיים מוגנים שבהם יוכלו לקבל את כל השירותים הנדרשים להם ואף יותר.
בבית גיל פז, שבו כמחצית מהדיירים הם ניצולי שואה, מקדישים לאנשים אלה תשומת לב מיוחדת לאורך השנה. ניצולי השואה מאותרים כבר בועדת הקבלה, מבחינת הצרכים הייחודיים והזכויות שמגיעות להם על פי חוק. העובדת הסוציאלית מלווה אותם ואחראית לטפל במימוש הזכויות שלהם ברגע שמתעורר צורך בכך (לדוגמה, כשחל שינוי בתפקוד הפיזיולוגי או הנפשי). זוהי עזרה מאוד דומיננטית שמעניקה העובדת הסוציאלית במקום בן המשפחה. בתפקידה היא עוקבת אחר התהליך עד למימוש מלא של זכויות הדייר ניצול השואה.

בנוסף, בבית גיל פז מתקיימת לאורך השנה קבוצת תמיכה לניצולי שואה בהנחיה ובליווי של פסיכולוגית קלינית. ובכל "יום השואה” נערך בבית טקס מרכזי שנוגע לסיפור חייהם של הדיירים.

בכל שנה סובב יום השואה סביב תוכן אחר, כשדיירי הבית הם למעשה הסיפור הראשי, ובכל שנה ניתן מקום מרכזי לדיירים אחרים. הטקס כולל גם הדלקת משואות לזכר בני המשפחה, בני העיר וכדומה.

בנוסף ,אנשי יד ושם מוזמנים לבית גיל פז על מנת לתעד ולהנציח את הסיפורים האישיים של הדיירים ניצולי השואה.

כמו כן, גיל פז הוא הינו בית אבות סיעודי המקנה סיוע ועזרה לתשושי נפש