כל הכתוב במאמר זה הינו בגדר מידע כללי בלבד. נטילת תרופות מכל סוג צריכה להתבצע על פי הוראות רופא בלבד.
מהי אנטיביוטיקה
האנטיביוטיקה היא תרופה שנתגלתה לראשונה ב-1928 (פניצילין) לטיפול נגד מחלות זיהומיות כתוצאה מחיידקים התוקפים את הגוף. תפקידה של התרופה היא להמית או לצמצם את פעילות החיידקים האחראים להיווצרות מחלה. לעתים יעשה שימוש באנטיביוטיקה גם למניעה. שימו לב שאנטיביוטיקה אינה יעילה לטיפול נגד וירוסים.
קיימים סוגים שונים של אנטיביוטיקה כיום והבחירה בסוג ספציפי נעשה על ידי רופאים, על פי התסמינים אצל החולה המעידים על זן חיידק ספציפי. בעבר נעשה שימוש נרחב ביותר באנטיביוטיקה, אולם עם השנים עלה חשש כי חיידקים עשויים לפתח עמידות כנגד התרופה. כמו כן, אנטיביוטיקה יכולה גם לפגוע בחיידקים "טובים" בגופינו כמו לדוגמה חיידקי המעיים. לכן הן השימוש ואורך זמן השימוש נשקל על ידי הרופאים על מנת למקסם את יעילות התרופה ולמזער את הנזקים האפשריים העלולים להיגרם בעקבות השימוש בה. בכל מקרה אין ליטול אנטיביוטיקה על דעת עצמכם אלא אך ורק בהוראת רופא ועל פי מרשם.
למה אנטיביוטיקה חשובה בגיל מבוגר
טיפול באנטיביוטיקה חשוב בכל גיל כאשר קם צורך לכך. אך בגיל מבוגר הצורך בטיפול באנטיביוטיקה נעשה יותר חשוב ממספר סיבות:
- בגיל מבוגר יכולת הגוף שלנו להילחם בחיידקים מזיקים, פחותה לעומת גיל צעיר יותר. אי לכך, בגיל מבוגר נצטרך להיות ערים יותר לסימני מחלה חיידקית המתפתחת ולפנות מוקדם לרופא על מנת לקבל טיפול אנטיביוטי.
- במידה ולא מטפלים במחלות חיידקיות, מאחר ויכולות הגוף בגיל שלישי להילחם בחיידקים פחותות, החיידקים עשויים להתפתח ולהתרבות במהירות יתר ואף להביא למצבים קשים.
- בגיל השלישי היכולת של הגוף שלנו להתמודד עם טיפול אנטיביוטי גם פוחתת ולכן המינונים וסוגי האנטיביוטיקה הנרשמת על ידי הרופא עשויים להיות שונים מאלה הנרשמים בגיל צעיר יותר.
- בגיל השלישי רובנו נוטלים תרופות כאלה ואחרות על מנת לטפל בבעיות רפואיות שונות וחשוב לוודא שהרופא הנותן מרשם לתרופה אנטיביוטית מודע לכל התרופות אשר אתם נוטלים על מנת להימנע מבעיות אפשריות הקשורות בערבוב תרופות לא נכון.
בכל מקרה של נטילת אנטיביוטיקה, חשוב למלא אחר הוראות הרופא בכל הקשור לתדירות הנטילה, הזמנים, אם לפני אוכל או אחרי, ואפילו לגבי סוגי מזון אסורים העלולים לפגוע ביעילות התרופה. בכל מקרה של אי וודאות, יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
תופעות לוואי של אנטיביוטיקה
כמו לכל תרופה, גם טיפול באנטיביוטיקה יכול להיות מלווה בתופעות לוואי - מרביתן אינן חמורות:
- רגישות: זוהי תופעת לוואי עם שכיחות נמוכה אך עשויה להיות קטלנית. ישנם אנשים שהם רגישים לסוג כזה או אחר של אנטיביוטיקה או לתרופות אחרות מאותה קבוצת תרופות. במקרה וידוע לכם על רגישות לתרופה כלשהי חשוב לציין זאת לרופא כך שיוכל לתת לכם מרשם לתרופה אנטיביוטית מתאימה.
- מערכת העיכול: תופעות לוואי יכולה לבוא לביטוי על ידי בחילות, שלשול או אי נוחות כללית במערכת העיכול. כאמור אנטיביוטיקה עשויה לפגוע גם בחיידקי המעיים הטובים.
- נרתיק: אצל נשים, אנטיביוטיקה עשויה לפגוע בנרתיק ולאפשר התפתחות של זיהומים אחרים באזור.
- בגיל השלישי היכולת של הגוף שלנו להתמודד עם טיפול אנטיביוטי גם פוחתת ולכן תופעות הלוואי הקשורות לנטילת אנטיביוטיקה עשויות להיות חזקות יותר מאשר בגיל צעיר.
במקרים בהם אתם חווים תופעות לוואי כגון שלשול חמור ומימי, תגובות אלרגיות כגון קוצר נשימה, פריחה עורית, נפיחות בשפתיים, בפנים או בלשון, עילפון, הקאות, גרד או הפרשות בנרתיק, יש ליידע את הרופא המטפל. כמו כן חשוב לקרוא את העלון המצורף לתרופה בעיון, על מנת להיות ערים לתופעות הלוואי הספציפיות לתרופה. כמו כן אתם יכולים גם לשאול את הרופא לגבי תופעות הלוואי במיוחד אם אתם נמצאים במצב בו אתם סובלים ממחלות שונות או נמצאים במצבים מסוימים.
איך להימנע מתופעות לוואי
קודם כל יש לוודא שהאנטיביוטיקה מתאימה לנו, למשל בשילוב עם תרופות אחרות אותן אנחנו נוטלים ושאין לנו רגישות ידועה לתרופה. מעבר לכך ישנם כמה טיפים שעשויים להקל עליכם ולהפחית את תופעות הלוואי הנלוות לנטילת אנטיביוטיקה:
- יש ליטול את האנטיביוטיקה במועדים שנקבעו על ידי הרופא. יש מקרים בהם תתבקשו ליטול את התרופה שעה לפני ארוחה, שלוש שעות אחרי ארוחה וכיו"ב. סיבת המועדים היא גם על מנת לאפשר אפקטיביות מקסימלית של התרופה וגם כדי להקטין אפשרות היווצרות של תופעות לוואי בקיבה ובמעיים.
- יש ליטול אך ורק את הכמות שנרשמה על ידי הרופא, לא פחות ולבטח לא יותר! אם חשבתם שתבריאו מהר יותר אם תיקחו כמות גדולה יותר של התרופה? אז התשובה היא - לא.
- נטילת פרוביוטיקה: כאמור אנטיביוטיקה עשויה גם לפגוע בחיידקים הטובים שבמעיים. פרוביוטיקה מכילה מיליארדי חיידקים טובים כך שנטילתם במקביל לנטילת אנטביוטיקה עשויה לאזן את כמות החיידקים הטובים במעיים ובכך להפחית את תופעות הלוואי במערכת העיכול.
- לאחר סיום הטיפול באנטיביוטיקה ישנם סוגי מאכלים הנחשבים כמסייעים לחיידקים הטובים במערכת העיכול להתפתח חזרה, מאכלים אלה כוללים יוגורט, גבינות, כרוב כבוש ועוד מאכלים מותססים, מאכלים עשירי סיבים. גם כאן מומלץ להתייעץ עם רופא או איש מקצוע העוסק בתזונה על מנת לוודא אילו מאכלים אכן יסייעו לכם.
סוגי אנטיביוטיקה
לאנטיביוטיקה יש קבוצות שונות אשר כל אחת מיועדת לטיפול בסוג חיידק ספציפי. להלן מספר דוגמאות של סוגי אנטיביוטיקה:
- משפחת הפנצילין: פניצילין היא האנטיביוטיקה הוותיקה ביותר והראשונה שפותחה. גם היום היא נמצאת בשימוש רחב. שמות ידועים של אנטיביוטיקה מסוג פניצילין הם רפאפן (דלקות גרון) ומוקסיפן (ריאות, אוזניים, סינוסים ועוד).
- משפחת הצפלוספורינים: משפחה זו דומה מבחינה כימית לזו של הפניצילין וגם נמצאת בשימוש נרחב. שמות ידועים של אנטיביוטיקה מסוג הצפלוספורינים הם צפורל (זיהומי עור שונים), זינט (זיהומים בדרכי השתן) ועוד.
- משפחת המקרולידים: תרופות אנטיביוטיות ממשפחה זו משמשות בעיקר לטיפול במגוון מחלות ודלקות ריאה. שמות ידועים של אנטיביוטיקה מסוג המקרולידים הם אריתרומיצין, אזיתרומיצין, אזניל ועוד.
- ממשפחת הקווינולונים: מדובר במשפחה של אנטיביוטיקה בעלת יעילות רבה כנגד מחלות כליות, ריאה ועוד אך לחיידקים יש נטייה לפתח עמידות נגד משפחה זו. שמות ידועים של אנטיביוטיקה מסוג המקרולידים הוא ציפרואופלקסצין.
