תת תזונה אצל מבוגרים והסכנות בה

רבים טועים לחשוב שהמונח תת-תזונה שקול לתת-משקל או לרזון קיצוני, אך לא כך הדבר. תת-תזונה הוא מצב בו הגוף מקבל מזון שאינו מתאים לצרכים שלו והדבר יכול להתבטא באיכות מזון ירודה, מזון שאינו נספג היטב בגוף, תפריט דל שאינו מגוון מספיק וכדומה. אנשים במשקלים שונים יכולים להיות במצב תת-תזונה והם אפילו לא יהיו מודעים לכך. פעמים רבות נוטים לייחס תת-תזונה למדינות נחשלות או לאוכלוסיות חלשות במיוחד, אבל גם בעידן השפע בעולם המערבי, אנשים עלולים להגיע לתת-תזונה.
אוכלוסיית הקשישים היא אחת מהאוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה ללקות בתת תזונה ובמחלות הנובעות ממצב זה.

מדוע קשישים נמצאים בסיכון לתת-תזונה?

אוכלוסיית הקשישים פגיעה במיוחד בנושא התזונה מכמה סיבות:

• ירידה בתיאבון – ככל שהאדם מתבגר חלה ירידה בתיאבון שנובעת מתופעות כגון: חוש טעם וריח ירודים כך שהמזון לא ערב לחיך יותר וההנאה ממנו יורדת, תחושה ממושכת של מלאות בקיבה, שינויים הורמונליים המשפיעים על תחושות הרעב והשובע, ועוד.
• בדידות ועוני – קשישים רבים מעידים על בדידות מחברים וגם ממשפחה (פחות מפגשים וארוחות משותפות, וגם חוסר דאגה מצד גורם שני), על קושי פיזי וכלכלי בביצוע קניית מזון ראוי וכן על קשיים בהכנת ארוחות מזינות.
• דיכאון או חרדה: מצבי רוח משתנים ונטייה לחרדות ודיכאונות עלולים גם הם להשפיע על הרצון לאכול.
• בעיות שיניים ופה: יכולת הלעיסה וההנאה מפעולת האכילה עצמה יכולות להיפגע משיניים תותבות שאינן מתאימות או מחוסר בשיניים בעקבות טיפול לקוי לאורך שנים. הקשיש מתחיל לאכול רק מזון שהוא מסוגל ללעוס וגם זה יכול להביא לאכילה סלקטיבית ולתת-תזונה.
• מחלות: מחלות כרוניות שונות הקשורות למערכת העיכול, לב ונשימה, עלולות להביא לתת-תזונה, בין אם בגלל תחושה כללית לא טובה, אי ספיגת המזון כחלק מתסמיני המחלות או הגבלות מזון רפואיות בעקבות המחלות.

כיצד מאתרים קשישים הסובלים מתת-תזונה?

מצב של תת-תזונה אצל קשישים מתפתח לאורך זמן ואינו מגיע בבת אחת, ולכן ישנה חשיבות גבוהה לאיתור כבר בשלבים הראשונים. האיתור הראשוני נעשה על ידי רופא המשפחה של הקשיש. ישנן מספר שיטות להערכה ואיתור קשישים אלו:

• שאלון: במהלך השנים פותחו מספר שאלונים ושיטות תשאול והערכה עבור קשישים. הקשיש נשאל ועונה בעל פה, והשואל רושם את התשובות ועל פיהם מעריך אם האדם מולו נמצא בסיכון ללקות בתת-תזונה.
• מדדי הגוף: על אף שהשיטה הזו מעט שנויה במחלוקת עבור אוכלוסיית הקשישים בגלל סיבות שונות, ניתן לבדוק היקפי זרוע ושוקיים, קפלי עור, מדד BMI, וכדומה, ואלו יכולים להעיד באופן מסוים על הסיכון.
• בדיקת דם: מדדים מסוימים של רכיבים כגון אלבומין, לימפוציטים, כולסטרול והמוגלובין, יכולים לקבוע בשילוב ביניהם סימנים לתת תזונה.

 

סכנות במצב תת-תזונה אצל מבוגרים

מצב של תת-תזונה עלול לגרום למצב פיזי ירוד מאוד ככל שעובר הזמן והדבר אינו מטופל. הדבר יכול להתבטא בתופעות כגון:

• מחסור באנרגיה וירידה בתפקודי היום-יום
• תפקודי שריר לקויים
• ירידה במסת העצם
• ירידה בתפקוד מערכת החיסון
• פגיעה קוגניטיבית
• עיכוב בהחלמת הגוף – פצעים, ניתוחים וכו'
• אשפוזים תכופים

כיצד מטפלים באדם הסובל מתת-תזונה?

מהלך הטיפול בתת התזונה לוקח זמן, התלוי בחומרת המצב של הקשיש (כמה זמן הוא כבר אינו אוכל כמו שצריך, דרגת הפגיעה בגוף, מהם הרכיבים החסרים בגוף וכו'). ישנה חשיבות גבוהה לאיכות המזון הנצרך ולהרכבו – יש לאכול מזונות המכילים כמויות טובות של ויטמינים, מינרלים, חלבונים, שומנים איכותיים ועוד. הגוף, בגלל מצבו, אינו יכול לעכל מזון רב בבת אחת, ויש לשמור על הדרגה בהכנסת המזון. יש לשמור על אכילה מסודרת בזמנים קבועים ולא לתת לתחושת השובע לבלבל.
במקרים רבים מתחילים על הזנת הגוף במזון נוזלי כגון מרקים או מזון רפואי נוזלי. לאחר כמה ימים ניתן להתחיל גם מזון מוצק – הכל על פי הוראות הרופא המטפל. ישנן גם אבקות העשרה אותן אפשר להוסיף למאכלים שונים והן מספקות לגוף חלבון וקלוריות בנוסף לאוכל הרגיל הנצרך (אין לצרוך רק את אבקות החלבון כיוון שאין בהן ויטמינים ומינרלים).