על מבוגרים עניים מעבר לים. איפה? בקליפורניה

אלן סטרוס מברקלי, קליפורניה התחיל לעבוד בגיל 13. הוא היה נער שליח, צלם שלטים, מלח וצלם עיתונות. היום, בגיל 90, הוא ואשתו חיים מכ-21,000 דולרים בשנה. לאחר שהם משלמים עבור שכר דירה ותרופות, נשאר להם סכום של כ-415 דולרים.

הם לא נהנים ממסעדות, סרטים או בגדים חדשים, ומחפשים בידור רק באירועים שמיועדים לקהל הרחב בחינם. אבל, עדיין הוא משתדל שלא לדאוג לגבי דברים שאינו יכול לשלוט בהם, כמו העבר או העתיד, וכיוון שאשתו בודהיסטית, זה עוזר.

סטרוס ואשתו, מורה בגמלאות לתולדות האומנות, הם חלק מקהל הולך וגדל של אמריקאים שהיו בעבר במעמד הביניים והיום, כמבוגרים, מוצאים את עצמם עניים. 6.3 מיליון קשישים בארצות הברית חיים מתחת לקו העוני, מה שאומר שהם אוכלים את רוב הארוחות בבתי תמחוי, משתמשים בחימום ובקירור לעיתים נדירות בלבד, קוצבים את הכסף רק לתרופות שהם יכולים להרשות לעצמם ומתפללים, שלעולם לא ייתקלו במצב חירום.

מבוגרים שגרים בבתי דיור מוגן בישראל, כמו דיירי בית גיל פז, השכילו כנראה לכלכל את צעדיהם בהצלחה כשהיו צעירים, ולמזלם הם לא נאלצים להתמודד עם בעיות קיום שכאלה.

לפי דוח שממומן על ידי משפחת קייזר בשנת 2013 – מבין כל מדינות ארצות הברית, קליפורניה מובילה בעלויות הגבוהות של החיים ושירותי הבריאות ובמספר האנשים המבוגרים שחיים בעוני. 20% מהמבוגרים מעל גיל 65 בקליפורניה חיים מתחת לסף העוני, כאשר לוקחים בחשבון את העלות הגבוהה של דיור ובריאות.
רמות העוני של אנשים מבוגרים ירדו במשך עשרות שנים במאה הקודמת, המאה ה-20, בשל הביטוח הלאומי ורשת של תוכניות ביטוח אחרות. אבל, הן החלו לעלות שוב לאחר הקריסה הכלכלית שהחלה ב-2008 כאשר מיליוני אנשים מבוגרים איבדו את מקום העבודה או את הבתים שלהם, ראו את חסכונותיהם מתאדים או את הפנסיה מתכווצת. באזור המפרץ בקליפורניה, העלות הגואה של החיים מכה קשה יותר בעיקר במבוגרים, משום שההכנסה שלהם קבועה והם לא יכולים להגדיל אותה.

גם תוחלת החיים הארוכה יותר "אשמה” במצב זה. יש אנשים שפשוט כבר השתמשו בכל החסכונות שלהם והם ממשיכים להשקיע במשך שנים מתמשכות ויקרות בטיפולים רפואיים.

גורם נוסף שתרם לעלייה בשיעור העוני של מבוגרים הוא הירידה בנישואין והתפזרות בני המשפחה. זה משאיר מבוגרים רבים בודדים ולבד, ללא בן זוג או קרובי משפחה סמוכים שיוכלו לשנס מותניים לעזור או להתחלק בהוצאות. עובדים סוציאליים מציינים שהומואים ולסביות, שעד לאחרונה לא הורשו להינשא, מושפעים ממצב זה אפילו יותר.

דו”ח שפרסם הממשל בארה”ב הראה שלמבוגרים בודדים יש סיכוי גדול הרבה יותר לחיות חיי עוני מאשר לעמיתיהם הנישואין. זאת, בעיקר משום שאין להם הטבות שקשורות לבן זוג כמו גם הטבות לאלמנים, וגם אין להם עם מי לחלוק את ההוצאות. אם הם הורים, הם בטח הוציאו את הכסף העודף על הילדים שלהם, במקום להשקיע אותו לצרכי פרישה.

21% מהנשים הרווקות מעל גיל 65, למשל, חיות מתחת לקו העוני, בהשוואה ל-5% מהנשים הנשואות באותה קבוצת גיל. והגברים לא במצב טוב יותר. מעל 19% מהגברים הרווקים מעל גיל 65 חיים בעוני, לעומת 4.3% מהגברים הנשואים.

וועדה מיוחדת של הסנאט האמריקאי לנושא הגיל השלישי החלה לדון בנושא. הוועדה בודקת את מצבם של מבוגרים שחיים בעוני. הסנטורים גם מתכננים הצעת חוק שתעלה את סכום הכסף שמבוגר יכול להחזיק בו (מ-2,000 ל-10,000 דולרים), לפני שיהיה זכאי להטבות מסוימות.

כאמור, המצב קשה במיוחד בקליפורניה, בשל העלות הגבוהה של הדיור ושירותי הבריאות. כ-20% מהמבוגרים בקליפורניה, בהשוואה ל-15% בארה”ב, חיים מתחת לסף העוני כשלוקחים בחשבון את הוצאות הטיפול הרפואי.

המצב צפוי להחמיר כאשר מיליוני דור הבייבי בום יצאו לפנסיה ויעמיסו עוד על מערכת שכבר עמוסה ממילא.