כחלק מתהליך הזקנה, לעיתים הקשיש מאבד את יכולתו לדאוג לעצמו ולקבל החלטות בתחומים רבים כגון משפט, רפואה, כלכלה, חתימה על חוזים שונים ועוד. במקרים אלה מתעורר הצורך במינוי אפוטרופוס באופן רשמי שיהיה בעל הסמכות החוקית להחליט כל החלטה ולפעול למען הקשיש במקומו.
ישנה גם אפשרות חוקית להיערך מראש למצב עתידי בו הקשיש לא יוכל לקבל החלטות בעצמו. במצב כזה, נותנים ייפוי כוח לאדם אחד שיוכל לקבל החלטות עבור אותו קשיש ברגע שמוחלט שהוא אינו כשיר יותר לקחת החלטות בעצמו.
מתי נדרש מינוי אפוטרופוס לקשיש
להלן מספר דוגמאות למצבים בהם ניתן ואף מומלץ למנות לקשיש אפוטרופוס:
- קשישים תשושי נפש
- קשישים בעלי בעיות נפשיות
- קשישים הסובלים מדמנציה, אלצהיימר ומצבים דומים
- קשישים סיעודיים אשר אינם יכולים לקבל בעצמם החלטות לגבי גופם ורכושם
- קשישים שאינם מסוגלים מבחינה פיזית לחתום או לתת הסכמה בעל פה
- קשישים עריריים ללא משפחה או אנשים קרובים
במקרים אלה נדרש אפוטרופוס שיוכל להחליט במקומו בכל עניין של רכוש וגוף, אשפוז, הליכים רפואיים וכמובן בענייני תשלומים שונים הקשורים לקשיש.
מי יכול להיות אפוטרופוס לקשיש?
באופן טבעי, בן או בת הזוג, או קרובי משפחה מקרבה ראשונה, הם המועמדים לתפקיד זה, אך לא רק הם.
על פי החוק בישראל יכולים להתמנות כאפוטרופוס:
- כל אדם, בן זוג, קרוב משפחה, עורך דין או כל אדם אחר
- תאגיד, מוסד, קרן, עמותה וכדומה
- האפוטרופוס הכללי: בעל תפקיד במשרד המשפטים שיכול להתמנות בעצמו לאפוטרופוס של אדם במצבים מיוחדים, למשל במקרה של אדם ללא משפחה ושלא מינה או יכול למנות אפוסטרופוס בעצמו.
- הוועדה לענייני אפוטרופוס לנפגעי השואה, עבור מי שנזקק לאפוטרופוס בעקבות טראומה מהשואה. הוועדה מורכבת מנציגים ממשרד הבריאות והגוף המטפל בקשיש.
קבלת מעמד של אפוטרופוס כרוכה בהגשת בקשה מנומקת לבית המשפט, ועל תהליך המינוי - בהמשך.
תהליך מינוי אפוטרופוס לקשיש
את הבקשה למינוי מגיש האדם או הגוף המבקשים את המינוי לעצמם. הבקשה צריכה להיות מוגשת בכתב לבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריו של הקשיש. הבקשה כוללת פרטים רבים כגון:
- פרטיו האישיים של הקשיש: שם הקשיש, כתובתו, פרטים מזהים
- פרטים לגבי משפחת הקשיש: שמות ופרטים של קרובי הקשיש מדרגה ראשונה במידה וקיימים
- הסיבות לבקשת המינוי
- הסכמת הקשיש למינוי: אם ישנה הסכמה יש לציינה, אם אין הסכמה של הקשיש, יש לפרט את הנימוקים לכך.
- הסכמתם קרובי המשפחה מדרגה ראשונה למינוי: במידה ובני משפחה מדרגה ראשונה אינם מעוניינים להתמנות לאפוטרופוס, יש להחתים אותם על הסכמה למינוי אדם אחר המבקש את המינוי. במידה וקיימים כאלה שלא מסכימים למינוי אדם אחר, יש לצרף את פרטיהם כמשיבים לבקשת המינוי.
- מהות הבקשה: האם הבקשה לאפוטרופוס היא לגוף, לרכוש או שניהם
- תצהיר מאושר על ידי עורך דין המאמת את העובדות הכלולות בבקשה
- חוות דעת של רופא המשפחה או הפסיכיאטר של הקשיש, המפרטת את מצבו של הקשיש ומתייחסת לשאלה האם הוא מסוגל או אינו מסוגל לדאוג לעצמו באופן חלקי או מלא ואם הקשיש מבין את מהות המינוי
הליך בקשת מינוי אפוטרופוס כרוכה בתשלום אגרה של כמה מאות שקלים לבית המשפט ועוד עלויות משפטיות אחרות כגון עורך דין וכדומה.
לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט ידון בבקשה ובמידה וכל המידע הדרוש והתנאים החוקיים מתקיימים, יאשרו את המינוי. בית המשפט יוכל להחליט להגביל את היקף המינוי לפי ראות עיניו במידה וימצא כי המינוי הרחב יותר אינו דרוש ועשוי לפגוע בחירותו של הקשיש. כמו כן יוכל בית המשפט להטיל הגבלות ותנאים שונים על האפוטרופוס ועל אופן מילוי תפקידו.
חשוב להבין כי תהליך מינוי אפוטרופוס הוא תהליך ממושך שיכול לקחת מספר חודשים, ולכן מומלץ לצרף בקשה למינוי אפוטרופוס זמני יחד עם הבקשה עד להחלטת בית המשפט. במקרים דחופים כמו מצבים רפואיים קריטיים קיימת אפשרות של פניה מזורזת לבית המשפט לצורך מינוי אפוטרופוס זמני. יחד עם זאת, ניתנת האפשרות למוסדות רפואיים גם לטפל במצבים דחופים שונים המצריכים התערבות רפואית מהירה גם ללא הסכמתו של הקשיש או האפוטרופוס שלו אם יש כזה.
בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לצורך קבלת פרטים והסברים מקיפים ועדכניים לגבי מינוי אפוטרופוס.
