מהו גיל העמידה?

גיל העמידה הוא התקופה שאחרי הבגרות הצעירה, אך לפני תחילתה של הזקנה. נעשו ניסיונות שונים להגדיר גיל זה, שהוא מעבר לרבעון השלישי של תוחלת החיים הממוצעת של בני האדם. עם זאת, ניתן למצוא הגדרות שונות לגיל העמידה.
גיל העמידה מוגדר בדרך כלל כתקופה שבין הגילאים 40 ל-60. מילון אוקספורד הבריטי, מוסיף ומציין שזו תקופת החיים שבין הבגרות הצעירה לזקנה. מפקד האוכלוסין האמריקאי כולל בין בני גיל העמידה קטגוריה אחת של בני 35 עד 44, וקטגוריה שנייה של בני 45 עד 54. הפסיכולוג אריק אריקסון חושב לעומת זאת, שגיל העמידה מסתיים מאוחר יותר ותוחם אותה בין הגילאים 40 ו-65.
מבוגרים בגיל העמידה מתחילים להראות לעתים קרובות סימני הזדקנות כגון אובדן של גמישות העור וצבע שיער מאפיר. בדרך כלל הכושר הגופני דועך, מתחיל להצטבר שומן בגוף, וחלה ירידה בקצב הלב המקסימלי, בחוזק ובגמישות. עם זאת, אנשים מתבגרים באופנים שונים, ויש הבדלים משמעותיים בין פרטים מאותו גיל.

בשנים אלה חלה גם ירידה בפוריות של האישה והגבר. כשגיל האם מתקדם הדבר מגביר את הסיכון להפלה, או ללידה של ילד עם הפרעות כמו תסמונת דאון. כשגיל האב מתקדם, הדבר מגביר את הסיכון גם ללידת ילד עם הפרעות כמו סכיזופרניה ואוטיזם.

במדינות המתועשות צפוי הרוב המכריע של אנשים בגיל העמידה לחיות עד זקנה ושיבה טובה, חיים עצמאיים ומלאי עניין. בישראל, רבים מבני גיל העמידה שעומדים על סף הזקנה בוחרים לעבור להתגורר במסגרת מוגנת כדוגמת הדיור המוגן גיל פז, שמציע בצד רמת חיים גבוהה ונוחה, גם פעילויות חברתיות ותרבותיות רבות.
שאלו את מי שכבר נכנס לעובי הקורה של גיל העמידה מה הוא חושבים על היכולות המנטליות שלו, וצפו לשמוע שורה ארוכה של תלונות על כך שהמוח כבר לא מהיר כמו פעם, שדעתו מוסחת במהירות, שקשה לו להתמקד ושהוא לא זוכר את השם של אף אחד.
בעוד שחלק מהתלונות האלה אכן משקף ירידה ריאלית בתפקוד המוח שלנו בגיל העמידה, סביר להניח שהליקויים שאנו מייחסים למוח בגיל העמידה הם מוגזמים ומבוססים על ראיות אנקדוטיות, אפילו על ידי כמה מחקרים מדעיים.

בניגוד למוניטין של המוח בגיל העמידה – שהוא גרסה איטית ועמומה יותר של המוח הצעיר – נראה שדווקא בגילאים אלה המוח לא רק שומר על הרבה מהיכולות שלו בגיל הצעיר, אלא גם רוכש לעצמו יכולות חדשות. נראה שהמוח המבוגר יכול לחווט את עצמו היטב בגיל העמידה לאחר שאסף במשך עשרות שנים המון חוויות וצורות התנהגות.

יש מחקרים שטוענים שהמוח בגיל העמידה רגוע יותר, פחות נוירוטי ובעל יכולת טובה יותר להבין ולמיין מצבים חברתיים. חלק מבני גיל העמידה גם מראים שיפור ביכולות הקוגניטיביות שלהם.
וכפי שאומרת הנוירולוגית הקוגניטיבית מאוניברסיטת משיגן באן ארבור, ד”ר פטרישיה רויטר-ורנץ, למוח יש פוטנציאל מתמשך לגמישות, ליכולת ארגון מחדש ושמירה על היכולות.

לחוקרים העכשוויים יש עושר חסר תקדים של נתונים על המוח המזדקן. זאת, בעקבות מחקר שנעשה בסיאטל ועקב אחר היכולת הקוגניטיבית של אלפי מבוגרים במשך חמישים השנים האחרונות. תוצאות מחקר זה מלמדים שהביצועים של הנחקרים בגיל העמידה, היו טובים יותר בארבעה מתוך שישה מבחנים קוגניטיביים, מהביצועים שלהם כשהיו אנשים צעירים.

ממצאי המחקר מלמדים גם שבעוד שכישורי השינון ומהירות התפיסה מתחילים לרדת אצל מבוגרים צעירים – היכולת המילולית, החשיבה המרחבית, היכולת המתמטית הפשוטה והחשיבה המופשטת – משתפרות מאד בגיל העמידה.

בית אבות סיעודי גיל פז דואג לטיפול אישי ומותאם באוכלוסייה המבוגרת וראה בה כערך עליון לשיפור הנפש והחשיבה הקוגניטיבית בגיל העמידה

בית אבות – בתי אבות בשרון: מידע על מסגרות דיור לקשישים