למה קשה לשנות התנהגות לא בריאה, ומדוע כדאי להמשיך לנסות?

רבים מאיתנו חושבים על שינויים שאנחנו רוצים לעשות בחיינו. כשזה מגיע להמלצות בריאות, אנחנו בעיקר מכירים את הנוהל: להתעמל ברוב ימות השבוע, לאכול תזונה מגוונת ומזינה, לשמור על משקל הגוף, לישון מספיק שעות, לעקוב אחר רמות לחץ הדם, הכולסטרול והסוכר בדם, לא לעשן, להגביל את צריכת האלכוהול, להפחית מתחים, לשפר את מערכת היחסים ולפתח תחומי עניין או תחביבים חדשים – כל אלה יתרמו לחיים בריאים.

גם בתי דיור מוגן, כדוגמת גיל פז, מכירים בחשיבות ובהשפעה שיש להתנהגות בריאה על איכות החיים של הדיירים שלהם, ומספקים להם את כל הנדרש כדי שמבוגרים אלה יוכלו להתחיל, או להמשיך, לשמור על בריאותם.

ביצוע שינויים בריאים באורח החיים משפיע לא רק על מידת הסיכון שלנו לחלות ועל הדרך שבה אנו מרגישים היום, אלא גם על הבריאות והיכולת לתפקד באופן עצמאי לאורך כל החיים. מה שאנחנו עושים לעצמנו, הוא לעיתים קרובות חשוב יותר ממה שהרפואה מציעה לנו. עם זאת, באשר לשינויים בריאים בהתנהגות, קל יותר לומר מאשר לעשות. גם כאשר יש לנו מוטיבציה חזקה, לאמץ הרגלים חדשים ובריאים, או להפסיק הרגלים רעים ישנים – יכול להיות מאוד קשה.
מחקרים רבים שנערכו בעבר נועדו להצביע על גורמים שתורמים לשינוי מוצלח באורח החיים. ייתכן שאחת הבעיות היא שאנחנו מונעים לעיתים קרובות מדי מתחושות אשמה, פחד, או צער. מומחים שחוקרים שינויים בהתנהגות מסכימים כי שינוי לטווח ארוך סביר יותר כאשר הוא מבוסס על חשיבה חיובית ומוטיבציה עצמית.

בשנת 2006 פרסמה המועצה למחקר כלכלי וחברתי בבריטניה ממצאים של 129 מחקרים שונים על אסטרטגיות לשינוי ההתנהגות. סקר זה אישר שהאסטרטגיות הפחות יעילות הן אלה שעוררו באדם, שניסה לערוך שינוי, פחד או חרטה.

מחקרים גם הראו כי קל יותר להשיג מטרות אם הן ספציפיות ("אלך מדי יום 20 דקות”, ולא "אעשה פעילות גופנית”), ולא רבות מדי (כשיש מטרות רבות מדי זה מגביל את כמות תשומת הלב וכוח הרצון שאפשר להקדיש להשגת כל מטרה בודדת).

נושא אחר שעלה במחקרים אלה הוא שלא מספיק שיש מטרה, צריך גם למצוא דרכים מעשיות להגיע אליה. לדוגמה, אם המטרה היא לדבוק בדיאטה דלת קלוריות, חשוב שתהיה תוכנית במקרה שמתעוררת תחושה של רעב (לדוגמה, לשמור על בקבוק מים או כוס תה בקרבת מקום, או ללעוס מסטיק ללא סוכר).

המחקרים גם יצרו מודלים שמסייעים לעקוב אחר הצלחה וכישלון ולהסביר מדוע ביצוע שינויי התנהגות בריאים יכול לקחת כל כך הרבה זמן. מסקנת המומחים היא שכל מאמץ שתעשו בכיוון הנכון הוא כדאי, גם אם אתם נתקלים במכשולים או מוצאים את עצמכם חוזרים לאחור מעת לעת.
יש מספר דגמים לשינוי התנהגות, אחד מהם, שפותח בשנות ה-80 של המאה הקודמת על ידי חוקרי אלכוהוליזם, מניח שבכל זמן נתון, אדם נמצא באחד השלבים הבאים של שינוי: לפני-התבוננות, התבוננות, הכנה, פעולה ותחזוקה. הרעיון הוא שכל שלב הוא הכנה לשלב הבא, כך שדילוג על אחד השלבים עשוי לגרום לעיכובים. כמו כן, יש צורך באסטרטגיות שונות בשלבים שונים. לדוגמה, מי שמעשן ונמצא בשלב לפני-התבוננות, אפילו לא חושב על הפסקת עישון וכנראה עדיין לא מוכן להכין רשימה של חלופות לעישון.