טיפול בחרדה אצל קשישים

כולנו חווים חרדה ודאגה מפני העתיד, חרדה שהיא חלק מהיותנו בני אנוש. החרדה עוזרת לנו לתכנן דברים מראש ולקבל החלטות טובות יותר ויש חרדות שהן גם נורמאליות וגם פרודוקטיביות. אבל, כאשר החרדה הופכת להרסנית והיא משביתה את חייו של האדם, אזי היא נחשבת להפרעה פסיכיאטרית שאינה בריאה.

כרבע מכלל אוכלוסיית העולם חווה חרדה שאינה בריאה, ואנשים בוגרים יכולים לחוש מידת מסוימת של חרדה במהלך חייהם. אבל, קשישים עלולים לסבול מתופעות חרדתיות יותר מאשר קבוצות הגיל האחרות. זאת, מכמה סיבות: הם חווים יותר אובדן, סובלים מכאב רב יותר וממצבים בריאותיים כרוניים, ולעיתים קרובות נוטלים תרופות רבות שעלולות להגביר את החרדה. בנוסף, יש מחלות שאופייניות למבוגרים ובהן האדם נמצא במצב מבולבל כמו אלצהיימר או דיכאון.

יש מומחים שטוענים שבאופן כללי, החרדה נפוצה באותה מידה בכל קבוצות הגיל הבוגרות, אבל ייתכן שהאנשים המבוגרים מדווחים עליה לעיתים רחוקות יותר, ולא מקבלים את הטיפול המדויק והמאובחן שמקבלים האנשים הצעירים. מחקר שפרסם Beekman ב-1998 ב-American Journal of Psychiatri חשף ש-10% מבין המבוגרים בני 55 עד 85, סובלים מהפרעת חרדה, שכיחות דומה לזו שקיימת בקבוצות הגיל האחרות.

• הפרעת דחק חריפה: חרדה והפרעת התנהגות שמתפתחת בחודש הראשון לאחר שהאדם נחשף לטראומה קיצונית.
• הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD): סימנים של הפרעת דחק חריפה שנמשכת יותר מאשר חודש אחד.
• התקפי פאניקה: פחד פתאומי, בלתי צפוי, אינטנסיבי ובלתי הגיוני ואימה.
• חרדה חברתית: אדם שמתעסק באופן אובססיבי בדרך בה הוא נתפש על ידי אנשים אחרים.
• הפרעת חרדה כללית (GAD): דפוס התנהגות של דאגה מוגזמת למופעי חיים פשוטים ויומיומיים.
• הפרעת אובססיה כפייתית (OCD): דפוס של מחשבות טורדניות שתוקפות את הנפש ויוצרות חרדה קיצונית שניתן למתן רק על ידי פעילות טקסית שחוזרת על עצמה כמו שטיפת ידיים באופן מוגזם.

שתי ההפרעות האחרונות נפוצות אולי פחות בקרב אנשים מבוגרים, מפני שהם כנראה טיפלו בהן כבר בגיל הנעורים או בגיל העמידה, ולעיתים קרובות גם בהצלחה. רק מחקרים מעטים בדקו את תופעת הפרעות החרדה בקרב אנשים מבוגרים, לכן יש מידע מועט לגבי השאלה כיצד משתנות בעיות אלה עם הגיל?

חשוב להכיר בכך שהפרעת חרדה לא מתרחשת בגלל שהאדם חלש אופי, או בעל מוסר ירוד, אלא בגלל הפרעה ביוכימית אמיתית. נראה גם שיש נטייה גנטית ללקות בחרדה. מחקר שנערך לאחרונה ובדק תאומים זהים מצא שאם לתאום אחד לא הייתה הפרעת חרדה כללית, היה סיכוי של 50% שגם לאחיו התאום לא תהיה הפרעה שכזו.
קשישים שסובלים מהפרעות החרדה שתוארו לעיל מגיבים בדרך כלל היטב לשילוב של טיפול עם שיחות טיפוליות. כאשר מדובר באוכלוסיה המבוגרת יש להשתמש במרשמים שרשם רופא, ולעיתים במינונים נמוכים. היום יש מספר תרופות יעילות שהרופא יכול לרשום לסובלים מחרדה.

מחקרים הראו שהתרופות יעילות מאד, אבל המטופל חייב גם להיפגש באופן קבוע עם מטפל מיומן, פסיכולוג או עובד סוציאלי. טיפולים אחרים שיכולים להועיל לאנשים מסוימים כוללים מדיטציה, ביופידבק, עיסוי ודיקור.