האם לזיקנה יש ריח? כן, אבל לא מה שאתם חושבים!

לא משנה עד כמה אתם מנסים להסתיר את הגיל שלכם, לא תוכלו לסלק את ריח הגוף שלכם. אנשים עדיין יהיו מסוגלים לגלות את הגיל שלכם על ידי רחרוח קל.

על פי מחקר שפורסם ב-PLoS One (PUBLIC LIBRARY OF SCIENCE), אכן קיים ריח של אדם זקן, ריח של אדם צעיר וריח של אדם בגיל העמידה.
מחקר זה נערך בשבדיה, ב- Monell Chemical Senses Central וב- Karolinska Institute. אחד החוקרים, Johan Lundstrom, טוען שהמחקר מלמד שאי אפשר לזייף את הגיל. אם אתם פוסעים ברחוב, אין צורך לנעוץ עיניים באדם שמגיע מולכם כדי לדעת שהוא מבוגר יותר, אתם יכולים פשוט להריח אותו.
בזמן שאנחנו מרססים ומנסים בחרדה להבריח הלאה מאיתנו את הריח כדי לכסות על הריח הטבעי של הגוף שלנו, המחקר החדש אמור להביא מרגוע לנחיריים שלנו. הפרנויה שככל שאנחנו מזדקנים, כך הגוף שלנו הולך ומדיף ריח חריף ומעופש כמו כדורי נפתלין, היא שגויה לחלוטין.
למעשה, המחקר החדש מצביע על כך שלאנשים מבוגרים יש ריח פחות אינטנסיבי ויותר נעים מאשר לעמיתיהם הצעירים.
מדענים כבר יודעים זה מכבר שהגוף שלנו משחרר ריחות שמכילים מגוון של כימיקלים, וכימיקלים אלה יכולים להעביר מידע רב. אבל, הם לא ידעו שריח הגוף משתנה עם הגיל בדרך שקל מאוד לזהותו.
למרות שזה מחקר ראשון שמתעד שאכן לאנשים זקנים יש ריח, עובדה זו מוכרת בתרבויות רבות ברחבי העולם. ליפנים, למשל, יש מילה מיוחדת לתאר את ריחם של אנשים זקנים: Kareishu.
לנדסטרום מציין כי מחקרים קודמים בבעלי חיים הראו שריח הגוף משתנה עם הגיל, והוא תהה אם מצב זה נכון גם לגבי בני אדם.
כדי לבדוק אם אנשים אכן יכולים לזהות במדויק גיל של אדם באמצעות ריח, ביקשו לנדסטרום ועמיתיו מ-41 מתנדבים ללבוש טי-שירט מיוחד בזמן השינה במשך חמישה לילות, לאחר מקלחת ושטיפת שיער עם מוצרים ללא בושם.
כל אחת מהחולצות ללא הבישום הכילה רפידות בבית השחי, שבתום חמשת הימים ספגו את ריח הגוף של המתנדב.
חתיכות מרפידות אלה הוכנסו לצנצנות זכוכית שקובצו לפי גיל. הצנצנות הכילו ריחות של בני 20 עד 30, של בני 45 עד 55, ושל בני 75 עד 95.
לאחר מכן, קיבצו החוקרים 41 מתנדבים וביקשו מהם לרחרח את הצנצנות. החוקרים ביקשו מהמתנדבים לנחש את גיל הקבוצה שקשורה לריח בכל אחת מהצנצנות ולדרג את עוצמתו של כל ניחוח ואת רמת הנעימות שלו.
המתנדבים היו די טובים בזיהוי הגילאים, יותר טוב ממה שאפשר היה לנבא באקראי. אבל, הם היו יותר מדויקים כאשר הם התבקשו לקבץ יחדיו את כל הצנצנות שהדיפו ריח שנראה להם כשייך לזקנים. המשמעות היא שהם היטיבו לזהות את הריח שמשויך לאנשים זקנים.
מעניין, שהמתנדבים דרגו את ריחם של האנשים הזקנים כריח היותר נעים והפחות אינטנסיבי משאר הריחות. לנדסטרום אינו יודע מדוע הריחות שלנו משתנים עם הגיל, אבל יש לו תיאוריה שקשורה לרבייה.
לנגסטרום מציין כי מחקרים אחרים הראו שאנשים בוחרים לעיתים קרובות בני זוג שאינם דומים להם מבחינה גנטית. לטענתו, אלה שמתחתנים עם בני דודים שלישיים, זוכים להצלחה הגבוהה ביותר בתחום הרבייה. ואנחנו קובעים לפי הריח עד כמה יהיו הקשרים שלנו הדוקים עם האדם שיושב לידינו, גם אם אנחנו לא מודעים לכך.
באופן דומה, חושד לנגסטרום שחלק מהנשים עשויות לחפש אנשים מבוגרים יותר שהוכיחו שהם מצוידים בגנים של אריכות ימים. הוא מסביר שאנחנו מעדיפים את המבוגרים כי הם שורדים. כמובן שכאשר חוש זה התפתח לפני אלפי שנים, האדם לא הגיע לגיל כל כך מבוגר. כך שזה לא כאילו שאנחנו מעדיפים את בני השמונים…