בני גיל הזהב ושינה

יחד עם השינויים הגופניים שמתרחשים ככל שהגיל עולה, שינויים בדפוסי השינה שלנו הם חלק מתהליך נורמאלי שאותו חווים מבוגרים רבים.

כשאנשים מתבגרים הם מתקשים יותר להירדם וסובלים מיקיצות רבות בזמן השינה, לעומת השנים בהם היו צעירים יותר. זוהי טעות נפוצה לחשוב שהצורך בשינה יורד עם הגיל. למעשה, מחקרים מוכיחים שצרכי השינה נותרים קבועים לאורך כל הבגרות. אם כך, מה מונע ממבוגרים להירדם?
שינויים בדפוסי השינה שלנו, מה שהמומחים מכנים "ארכיטקטורת שינה” – מתרחשים ככל שאנחנו מתבגרים והם יכולים לגרום לבעיות שינה. השינה מתרחשת בשלבים מרובים, כולל שלבים נטולי חלומות של שינה קלה ועמוקה, ומדי פעם שלבים של חלימה (REM Rapid Eye Movement = תנועת עיניים מהירה).

מחזור השינה חוזר על עצמו מספר פעמים במשך הלילה, ולמרות שסך זמן השינה נוטה להישאר קבוע, אנשים מבוגרים יותר מבלים זמן רב יותר בשלב הקל של השינה מאשר בשלב העמוק.

מבוגרים רבים, אם כי כמובן לא כולם, מדווחים גם שהם פחות מרוצים מהשינה והם עייפים יותר במהלך היום. מחקרים על הרגלי השינה של אמריקאים מבוגרים מצביעים על עלייה במשך הזמן שלוקח להם להירדם (חביון שינה), על ירידה כללית בשנת ה-REM, ועל עלייה במספר ההתעוררויות בלילה, עם הגיל. השכיחות של הפרעות שינה נוטה גם לגדול עם העלייה בגיל. עם זאת, המחקרים מצביעים על כך שחלק גדול מהפרעות השינה בקרב מבוגרים, אפשר לייחס למחלות פיזיות ופסיכיאטריות, ולתרופות שהם נוטלים כדי לטפל בהן.
בנוסף לשינויים בארכיטקטורת השינה שמופיעים ככל שאנו מתבגרים, גורמים אחרים שמשפיעים על השינה קשורים למקצב המחזוריות הביולוגית שמתאמת את העיתוי של תפקודי הגוף שלנו, כולל השינה.

לדוגמה, אנשים מבוגרים נוטים להפוך ישנונים בשעות הערב המוקדמות ומתעוררים מוקדם מאוד בבוקר, בהשוואה לצעירים. דפוס זה נקרא "תסמונת שלב השינה המתקדם”. מקצב השינה מוסט קדימה כך ש-7 או 8 שעות שינה עדיין מתקיימות, אבל האנשים יתעוררו מוקדם מאוד כי הם גם נרדמו מוקדם.

הגורמים לשינויים בשינה ובמקצב המחזוריות הביולוגית, ככל שאנו מתקדמים בגיל, עדיין לא לגמרי ברורים. חוקרים רבים מאמינים שזה קשור אולי לחשיפה לאור ואפשרויות הטיפול שמוצעות בדרך כלל לטיפול ב”תסמונת שלב השינה המתקדם”, כוללים טיפול באור בהיר.

השכיחות של נדודי שינה גם היא גבוהה בקרב בני גיל הזהב. נדודי שינה יכולים להיות כרוניים (נמשכים מעל חודש), אקוטיים (נמשכים מספר ימים או שבועות), ולעיתים קרובות קשורים למצבים רפואיים או פסיכיאטריים.

מומלץ לדבר עם הרופא לגבי תסמינים של נדודי שינה ועל כל תופעה שנובעת מתסמינים אלה. הרופא יכול לעזור להעריך עד כמה הבעיה רצינית ומה אפשר לעשות כדי לעזור לכם. לדוגמה, קיצוץ בקפאין ונמנום קל עשויים לעזור בפתרון הבעיה. אם אינסומיה יוצרת תופעות לוואי חמורות שמשפיעים על המצב הרפואי או גורמים לאדם תחושה של עייפות שמונעת ממנו מלתפקד באופן נורמאלי במשך שעות העבודה, כנראה שחשוב מאוד לבקש מהרופא טיפול בבעיה.