אוסטאופורוזיס

מאמר זה יציג לכם מידע חשוב על מחלת האוסטאופורוזיס, אשר מופיעה אצל מבוגרים החל מסביבות גיל 50 – מהי המחלה? כיצד מאבחנים אותה? כיצד מטלפים במחלה והאם ניתן למנוע אותה?
המידע הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו בא להחליף יעוץ רפואי מקצועי.

מה זה אוסטאופורוזיס

אוסטאופורוזיס = דילדול עצם. זוהי מחלת עצמות שמקורה הוא בחוסר במאגרי הסידן של הגוף מה שגורם לירידה בדחיסות המינרלים ולפגיעה במבנה העצם. העצמות הפגועות יותר חשופות למקרים של שברים. רוב השברים הם באזור שורש כף היד, צוואר הירך ובחוליות.
הגורמים למחלה הם בדרך כלל הורמונליים ובעיקר קשורים להורמון הנשי אסטרוגן. זו אחת הסיבות לכך שנשים אחרי גיל המעבר הן הנפגעות העיקריות מהמחלה. ישנם גורמים נוספים למחלה, כגון: עישון, רזון קיצוני, מחלות כרוניות למיניהן, תרופות מסוימות ועוד.
הסיכוי לחלות במחלה מגיל 50 ומעלה, הוא כ-1 ל-3 בקרב נשים, ו-1 ל-12 בקרב גברים.

כיצד מאבחנים אוסטאופורוזיס

אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקת צפיפות העצם, שמומלץ לבצע אותה החל מגיל 60 פעם ב-5 שנים, או החל מגיל 50 פעם בשנתיים במידה והנבדק עונה על קריטריונים מסוימים (שבר אוסטאופורוטי קיים, רזון קיצוני, שבר אוסטאופורוטי הקיים בקרוב משפחה מדרגה ראשונה, נטילת תרופות מסוימות, ועוד), ונמצא בקבוצת סיכון לחלות במחלה. עדיף לגלות מוקדם את המחלה על מנת לעשות טיפול מונע או כזה שיקל על התסמינים.
הבדיקה עצמה איננה כואבת או גורמת לאי נוחות, והיא נעשית באמצעות סורק המעביר זרם דרך עמוד השדרה המותני. הסורק פולט כמות קרינה מאוד נמוכה שאיננה מסכנת. אם העצם צפופה מספיק, פחות זרם יעבור. אם העצם אינה מספיק צפופה הזרם יעבור יותר בקלות.
התוצאות המתקבלות הן יחסיות לשאר האוכלוסייה הנמצאת באותה קבוצת מין וגיל של המטופל:

• תוצאה עד 1 – צפיפות עצם תקינה
• תוצאה בין 1 ל-2.5 – ירידה מתונה בצפיפות העצם הנקראת אוסטיאופניה
• תוצאה מעל 2.5 – ירידה של יותר מ-25% בצפיפות העצם המעידה על אוסטאופורוזיס

ישנה גם דרגה גבוהה יותר הנחשבת למצב קשה של אוסטאופורוזיס בה מדובר כבר על מטופל שעבר שבר אוסטאופורוטי.

טיפול באוסטאופורוזיס

הטיפול באוסטאופורוזיס נחלק לשניים: טיפול מונע וטיפול כאשר המחלה כבר קיימת.
טיפול מונע (בין אם נמצאים בקבוצת סיכון, או שפשוט חושבים מראש על העתיד) – בעיקר קשור לוויטמינים ולרכיבי מזון אותם אנו צורכים. צריכת הסידן וספיגה איכותית שלו בגוף היא אחד הדברים החשובים ביותר. בין אם אתם מקבלים את הסידן ממוצרי חלב או מירקות ירוקים, חשוב שתוודאו כי הוא נספג היטב בגופכם, כי ישנם מזונות אחרים שעוצרים את הספיגה של הסידן. כדאי להתייעץ עם תזונאית בעניין זה. אחד הוויטמינים שמסייעים לספיגת הסידן הוא ויטמין D הנוצר בגופנו עם החשיפה לשמש.
ויטמין K גם הוא חשוב למניעת אוסטאופורוזיס וניתן להשיגו על ידי אכילת ירקות ירוקים כגון חסה ערבית, ברוקולי וכדומה. במידה ואתם לא נחשפים למקורות התזונתיים, דאגו להשלים בעזרת נטילת וויטמינים.
חלק נוסף בטיפול המונע הוא התעמלות – הליכה, התעמלות בונה עצם, ובעצם כל סוג התעמלות המעמיסה משקל על העצמות והשלד, תסייע בעיכוב המחלה.
טיפול תרופתי הניתן כאשר המחלה כבר פועלת בגוף, מבוסס על נטילת תרופות משתי משפחות: תרופות המסייעות בהפחתת פירוק העצם ותרופות המסייעות לבניית העצם.
בנוסף לתרופות, על המטופל גם ליטול תוספי סידן וויטמין D.

האם אפשר למנוע הופעת אוסטאופורוזיס

כפי שהוזכר קודם, ניתן לבצע פעולות מניעה באמצעות תזונה והתעמלות. פעולות אלו יכולות להפחית את הסיכון לחלות במחלה.
כדאי להיוועץ ברופא המשפחה לגבי אפשרויות המניעה השונות והתאמתן למצב הבריאותי האישי שלכם. כמו כן בפגישה עם תזונאי תקבלו תפריט מסודר שיפרוס בפניכם אפשרויות שונות למנות בריאות ומזינות במכילות רכיבים הרלוונטיים למניעת אוסטאופורוזיס. לגבי התעמלות – מומלץ לדבר עם פיזיותרפיסט המתמחה בגיל המבוגר ובענייני המחלה, על מנת שיעזור לכם בבחירת התרגילים והפעילות המומלצים עבורכם.